לרגל יום האישה הבינלאומי, אני רוצה לנצל במה צנועה זו כדי לציין את אימי, קלרה גלבנדורף, השוכבת כעת במחלקה פנימית ד' בבי"ח העמק בעפולה. אותו בי"ח בו ילדה אותי בגיל 43 (היולדת המבוגרת ביותר עד אז), אותו בי"ח בו התאלמנה מאבי, לפני פחות משנה.
קלרה היא אם לשלושה, סבתא לשמונה (אוטוטו תשעה) ויש לה אפילו שישה נינים...
אבל זו לא גדולתה העיקרית.
אמא היא אישה קשוחה. תמיד היתה. אבל קשיחותה אינה פוגעת באמפטיה האין סופית שלה. השילוב הזה בין יכולתה להכיל את הזולת לבין עמידתה העיקשת על עקרונותיה סייע לה להשיג היישגים לא מבוטלים לאורך השנים.
בעיני, אמא תמיד יצגה נשיות חזקה.
כמי שנולדה וגדלה לפני עידן עידנים, בחרה לקיים את הראוי בעיני החברה (לתפיסת עולמה) לגבי תפקידיה כאישה, גידול ילדים, תחזוקת משק הבית וכו' וכו'...
ואולם, אמא גם ידעה יפה מאד גם לבחור אחרת...
אמא בחרה לחיות על פי קוד בו על גברים ועל נשים חלים תפקידים שונים ומערכות אידיולוגיות שונות זו מזו, ואולם ברור למי שמכיר אותה טוב כי זו לחלוטין בחירתה.
בחירה מתוך עוצמה, שנובעת מנסיונה עם בחירות שכאלה... איך לחיות, עם מי לחיות, מה לעשות, איזו מערכת אידיולוגית לאמץ, וכיום, מה לזכור.
לפני כשישים שנה, בניגוד מוחלט לצו החברה, קמה אמא, עזבה מציאות שלא התאימה לה, הלכה אחרי צו ליבה ונישאה לאבי. העוצמה שבמעשה מחקה במידה מסויימת את טראומות הגירוש והגטו וסיפקה לה קרקע יציבה להסמך עליה ברגעים קשים, ובצמתי החלטה עיקריים.
יום האישה שמח לך אמא.
קלרה היא אם לשלושה, סבתא לשמונה (אוטוטו תשעה) ויש לה אפילו שישה נינים...
אבל זו לא גדולתה העיקרית.
אמא היא אישה קשוחה. תמיד היתה. אבל קשיחותה אינה פוגעת באמפטיה האין סופית שלה. השילוב הזה בין יכולתה להכיל את הזולת לבין עמידתה העיקשת על עקרונותיה סייע לה להשיג היישגים לא מבוטלים לאורך השנים.
בעיני, אמא תמיד יצגה נשיות חזקה.
כמי שנולדה וגדלה לפני עידן עידנים, בחרה לקיים את הראוי בעיני החברה (לתפיסת עולמה) לגבי תפקידיה כאישה, גידול ילדים, תחזוקת משק הבית וכו' וכו'...
ואולם, אמא גם ידעה יפה מאד גם לבחור אחרת...
אמא בחרה לחיות על פי קוד בו על גברים ועל נשים חלים תפקידים שונים ומערכות אידיולוגיות שונות זו מזו, ואולם ברור למי שמכיר אותה טוב כי זו לחלוטין בחירתה.
בחירה מתוך עוצמה, שנובעת מנסיונה עם בחירות שכאלה... איך לחיות, עם מי לחיות, מה לעשות, איזו מערכת אידיולוגית לאמץ, וכיום, מה לזכור.
לפני כשישים שנה, בניגוד מוחלט לצו החברה, קמה אמא, עזבה מציאות שלא התאימה לה, הלכה אחרי צו ליבה ונישאה לאבי. העוצמה שבמעשה מחקה במידה מסויימת את טראומות הגירוש והגטו וסיפקה לה קרקע יציבה להסמך עליה ברגעים קשים, ובצמתי החלטה עיקריים.
יום האישה שמח לך אמא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה